רוצח בלתי נראה: מה מיקרו-פלסטיקה במים ומדוע הוא כל כך מסוכן

יותר ויותר מיקרו-פלסטיקה נכנסת למימי האוקיינוסים והימים, היא נמצאת בבטנם של סרטנים, דגים ותושבים מימיים אחרים. הבעיה נחקרת באופן פעיל על ידי אקולוגים ומומחים אחרים. אך כעת אנו יכולים להפחית את כמות המיקרו-גרגולות המסוכנות שנכנסות לסביבה.
כמה מיקרופלסטיק נכנס למים
פסולת סינתטית מוצקה בגודל קטן מאוד (עד 5 מ"מ), לרוב לא נראית לעין בלתי מזוינת, נקראת מיקרופלסטיקה. הם נמצאים במים. בשנים האחרונות נמצאו חלקיקים מסוכנים גם בקרקע, בגופי בעלי חיים ואפילו בבני אדם. הם כל כך קטנים שהם אינם נוחים לסינון, ולכן הם כמעט בלתי נמנעים מהסביבה הטבעית.
בשנת 2004 הביולוג בי. ר. תומפסון ייעד את החלקיקים הקטנים ביותר מפסולת הפולימר שנמצאה בים והעניק להם את השם מיקרו פלסטיקה.
ישנן שתי דרכים בהן מיקרו-פלסטיקה יכולה להיכנס למים:
- יְסוֹדִי. זה נקרא גם תעשייתי. מקורות מיקרו-פלסטיים הם:
- קוסמטיקה - מוצרים רבים (משחות שיניים, קרצופים, ג'לים וכו ') כוללים תוספים המבוססים על החלקיקים הקטנים ביותר של פולימרים סינתטיים, וכדי לשטוף מוצרים אלה אנו שולחים חומרים מסוכנים דרך ביוב וביוב ישירות לים ולאוקיאנוסים;
- צמיגי מכוניות - בלאי שלהם מלווה בשחרור של אבק פולימרי;
- ביגוד סינטטי - חלקיקים מיקרופלסטיים נופלים ממנו במהלך הכביסה במכונה, ודרך מערכת הביוב הם נכנסים לגופי מים.
- משני הוא זיהום של הים והאוקיאנוסים עם שקיות ניילון ובקבוקים. בהשפעת לחות וקרינה אולטרה סגולה, זבל כזה נמעך בהדרגה למיקרו-גרגולות.
מחקרים אחרונים מראים שמיקרו-פלסטיקה נמצאת אפילו במים בבקבוקים, בירה ואוכל.

מיקרו-פלסטיקה משמשת לייצור קוסמטיקה להפחתת עלות הייצור ולשיפור תכונותיו, כמו גם בענף הבנייה וייצור האריזה.
סכנת המיקרו-פלסטיקה לבני אדם ולסביבה
חלקיקים זעירים נכנסים לסביבה ללא קושי ומשם אל אורגניזמים חיים. לדוגמה, דגים בולעים אותם במים. הגדלים הקטנים של גרגירים וסיבי פלסטיק תורמים לחדירתם הקלה לפלנקטון - בסיס שרשראות המזון. בהתאם לכך, בגוף האדם הם יכולים להיות. אך מומחים אומרים זאת בזהירות בגלל היעדר מחקר רחב היקף. מבין העובדות המוכחות שכבר, ההשפעה השלילית של המיקרו-פלסטיקה על אורגניזם חי מורכבת בעיוות של הריאות, היווצרות קרישי דם, התרחשות הפרעות תפקודיות במערכת העיכול.
במהלך מחקרי המעבדה נקבעו גם מספר תכונות של מיקרו-פלסטיקה, שיש בהן סכנה פוטנציאלית לרקמות חיות:
- חומר זה הוא חומר שוחק קטן, ולכן הוא פוגע ברקמות במגע עימם, ומשמש כקרצוף;
- זהו גם חומר סופג טוב, כלומרבמגע עם חומרי הדברה ומזהמים רעילים אחרים במים, הוא סופג אותם - בגוף הם משוחררים, מצטברים ומשפיעים לרעה על מערכותיה השונות.
דרכים להפחתת השימוש במיקרו פלסטיקה
הכוח האנושי להפחית את השימוש במיקרו-פלסטיקה, ובכך למזער את שחרורו לסביבה. לשם כך אתה צריך:
- להשתמש בבגדים מחומרים טבעיים;
- מיין את האשפה כך שהפלסטיק ימוחזר;
- בחן היטב את הרכב הכימיקלים והקוסמטיקה הביתית, מנסה לא לרכוש מוצרים הכוללים אבקת פלסטיק.
מיקרופלסטיק בקוסמטיקה מצוין בדרך כלל על ידי מילים המתחילות באקריל או פולי, למשל אקרילטים / C10-30, פולימתיל מתקרילט, פוליקווטרניום -7, אקרילטים קרוספולימר (ACS) וכו '. המרכיבים הבאים מסוכנים גם הם - מקורות למיקרו-פלסטיקה:
- קרבומר
- ניילון -6;
- אתילן-וינילאקט-קופולימר;
- ניילון -12.
קצת יותר תשומת לב בבחירת מוצרי מזון ומיון זבל - צעדים פשוטים. אבל התוצאה יכולה להיות משמעותית למדי.